עושים היסטוריה ועתיד
להכיר את העבר, ליהנות מההווה, להתרגש מהעתיד.
ציר הזמן
-
1927 - גאולת אדמות עמק חפר
לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים מבני משפחת טייאן שישבו באזור עמק חפר, רוכש יהושע חנקין (גואל האדמות) כחוק, את אדמות העמק עבור הקק"ל ובכך מתחיל במפעל ההתיישבות.
-
1930 - המתיישבים הראשונים בעמק חפר
ביום ב' בטבת תר"ץ, 2 לינואר 1930, הגיעו 20 חלוצים, חולמים, תימהוניים, לוחמים – לגור בבית הכורכר, בית האבן היחיד בוואדי חאווראת – כיום, עמק חפר. כך החלה ההתיישבות בעמק, ב-"בית הגדול" (בית הראשונים היום) למה שיהפוך אחר כך למושב כפר ויתקין.
-
1933 - פרופ' חיים שיבא (שיבר) ממונה לרופא הכפרי של עמק חפר
פרופ' חיים שיבא (שיבר), תושב כפר ויתקין ממונה לרופא קופת החולים בעמק חפר ומחלק את זמנו בין המרפאה בכפר ויתקין לביקורים ביישובי הסביבה. (לימים נודע בשם פרופ' שיבא וביה"ח שיבא – תל השומר על שמו).
-
1934 - הקמת 'ועד הגוש'
מתיישבי עמק חפר בעלי תפיסות ורקעים מגוונים (מושבים של תנועת המושבים והאיחוד החקלאי, תנועת הפועל המזרחי, מושבים "פרטיים" ומושבים שיתופיים / קיבוצים מכל הזרמים והתנועות: השומר הצעיר, הקיבוץ המאוחד, גורדוניה ולימים איחוד הקבוצות וקיבוץ של המפלגה הקומוניסטית) מצליחים להתגבר על המחלוקות ולהקים יחד את "ועד הגוש". גוף שייאבק במשותף בארגונים המיישבים ובמשרדי הממשלה הבריטית וייבנה שיתופי פעולה בין היישובים והמוסדות היהודיים.
-
1939 - ועד הגוש מסייע בחיסול מחלת המלריה ומתחיל בפיתוח העמק
ועד הגוש משלים את משימותיו הראשונות והדחופות (הדברת מחלת המלריה, ייבוש הביצות וטיפול בנושאי הביטחון) ופותח בתכניותיו להרחבת שיתופי הפעולה הבין יישוביים (מיפוי עמק חפר, בניית גשרים וסלילת כבישים, בניית תשתית למי שתייה והשקייה).
-
1940 - הקמת מועצה מקומית-אזורית עמק חפר (ראשונה בארץ)
הממשלה הבריטית מכירה בוועד גוש יישובי עמק חפר כמועצה מקומית-אזורית ראשונה בארץ. מבנה המועצה הראשון ממוקם בכפר ויתקין (במבנה המשמש כיום את מרכז קהילתי חוף חפר).
-
1940 - חיים בן צבי מתמנה לתפקיד ראש המועצה הראשון
חיים בן-צבי, שעמד בראש 'ועד הגוש', מתמנה לתפקיד ראש המועצה הראשון, מיום היווסדה ועד לפרישתו בשנת 1975. הוא נבחר שמונה פעמים ברצף לתפקיד זה – פרט לתקופה של ארבע שנים בעת מלחמת העולם השנייה, שבהן שירת כחייל ביחידות הארץ-ישראליות של הצבא הבריטי והבריגדה היהודית (ובה כיהן כראש המועצה אהרון ברעם). עד שהזקין, היה חבר כפר ויתקין והחזיק משק חקלאי בו עבד פיזית במקביל לפעילותו הציבורית ולאחר מכן עבר להתגורר בחופית.
-
1941 - אהרון ברעם מתמנה לתפקיד ראש המועצה השני
אהרון ברעם, חבר קיבוץ עין החורש, ששימש כסגנו של חיים בן צבי, מתמנה על ידי חברי המועצה לתפקיד ראש המועצה כמחליפו של בן צבי שהתנדב לשרת כחייל ביחידות הארץ-ישראליות של הצבא הבריטי והבריגדה היהודית במלחה"ע השנייה. לאחר כשנה, נבחר באופן אישי בבחירות מקומיות וכיהן סה"כ 4 שנים - 1941 -1945. במסגרת תפקידו הקים את ועדת התכנון הראשונה של המועצה ופיתח את רעיון "המועצות האזוריות" החדש בארץ ויצר "מסגרת-חוקית" יחד עם ההסתדרות הכללית לארגון יישובים יהודיים על בסיס אזורי בארץ. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי חזר חיים בן צבי, וכיהן כראש המועצה עד שנת 1975 (ברעם שב לכהן כסגנו).
-
1949 - תחנת הרכבת "קאקון" משנה את שמה לתחנת "אחיטוב"
בסיום מלחמת יום העצמאות, בשנת 1949, נפתח קו הרכבת הראשי בארץ מחיפה ל-תל אביב ולירושלים דרך המסילה המזרחית ושם התחנה שונה ל"אחיטוב" (במקום "קאקון"). עם פתיחת מסילת החוף בשנת 1953 צומצם מאוד שירות הנוסעים בתחנה והיא שימשה בעיקר רכבות משא. בתחילת שנות ה-60 שימשה התחנה לפריקת הצינורות ששמשו לבניית המוביל הארצי. בשנת 1968 נסגרה התחנה סופית.
-
1975 - עמוס דגני מתמנה לתפקיד ראש המועצה השלישי
עמוס דגני, חבר כפר ויתקין, שכיהן כחבר כנסת וסגנו של חיים בן צבי, מתמנה לתפקיד ראש המועצה השלישי ומכהן עד שנת 1995. דגני קידם את תפישתו, לפיה המועצה האזורית צריכה לספק את מכלול השירותים בתחומה לתושב ופעל היתר לקידום העברת המועצה למבנה החדש בצומת רופין, ארגונה והגדרת תפקידיה, שיפור יחסי המועצה עם נציגי היישובים וביחוד עם נציגי הקיבוצים, תכנון הרחבתו של אזור התעשייה ותיכנון הקמתה של בת-חפר, הקמת החברה הכלכלית של עמק חפר, הקמת אפיקי עמק חפר וביצוע אינטגרציה בחינוך, הקמת מוסדות חינוך משותפים לתלמידי המושבים והקיבוצים.
-
1982 - אכרזה על גן לאומי נחל אלכסנדר
3740 דונם במורד נחל אלכסנדר (אחד הנחלים החשובים והיפים בשרון) מוכרזים כ"גן לאומי". אורכו של הנחל כ-32 ק"מ והוא מנקז את ההרים גריזים ועיבל שבמרכז השומרון ונשפך לים התיכון דרומית למכמורת ליד חוף בית ינאי.
-
1995 - נחום איצקוביץ מתמנה לתפקיד ראש המועצה הרביעי
נחום איצקוביץ, תושב אומץ, שכיהן כגזבר המועצה וכסגנו של דגני, מתמנה לתפקיד ראש המועצה הרביעי ומכהן עד שנת 2006 (פרש בעקבות מינויו למנכ"ל משרד התיירות והשלים בהמשך דוקטורט בניהול מאונ' סורבון בפריז). איצקוביץ פעל בין היתר לביסוס המערכת הכלכלית תקציבית וייצובה, פיתוח תשתיות שירותים והרחבות בכל העמק, הקמת בת חפר ו"חומת ההפרדה", הקמת מנהלת שיקום נחל אלכסנדר ושיקומו, יצירת מסגרות של שת"פ עם הפלסטינים, גיוס כספים והקמת מט"ש לטיהור מי השופכין משטחי הרשות בנחל שכם - מט"ש נחל שכם.
-
2006 - רני אידן מתמנה לתפקיד ראש המועצה החמישי
רני אידן, תושב מכמורת, מתמנה לתפקיד ראש המועצה החמישי ומכהן עד שנת 2018. אידן פעל בין היתר למיצוב מערכת החינוך והרחבתה, פיתוח פארק ״נחל אלכסנדר״ והקמת "אגמון חפר", פיתוח תשתיות תרבותיות –קהילתיות, פיתוח אזור התעשייה ופיתוח תשתיות פיזיות ומבני ציבור, ספורט וקהילה.
-
2017 - הקמת פארק אגמון חפר
ביוזמה של רשות ניקוז ונחלים שרון, בשיתוף המועצה וקיבוץ עין החורש ובסיוע תורמים לקק"ל מקנדה - מוקם על גדות נחל אלכסנדר, בשטח של 300 דונם - פארק אגמון חפר. בפארק אגם, מוקד קינון של ציפורים, צומח ובעלי חיים ייחודיים החיים בסביבתו, ותחנת מחקר לחקר ציפורים. באגם ניתן לראות עופות מים, ברווזים וצבי ביצה והוא מהווה אתר תיירות טבעי בשטח הירוק של עמק חפר.
-
2018 - גלית שאול מתמנה לתפקיד ראשת המועצה השישית
גלית שאול, תושבת חגלה, מתמנה לתפקיד ראשת המועצה השישית במספר (האישה הראשונה בתפקיד) ומכהנת משנת 2018 ועד היום. שאול חרטה על דגלה את שלושת ה"ש" = שקיפות, שירותיות, שיתוף ציבור וכך החלה את כהנותה בפעולות שונות, בהן: פרסום יומנה האישי באתר המועצה, שידורים חיים של מליאות המועצה, פרסום תקציבי הפיתוח שהמועצה מעניקה ליישובים, הקמת ועדות מועצתיות המשלבות נציגי ציבור ו-"דלת פתוחה" לפגישות אישיות עם תושבים, והמשך במאמצים לשמירה על המרחב הכפרי והחקלאות, בהקמת מרכז שירות לאזרח, פיתוח מבני ציבור לקהילה והחזרת בית הראשונים לציבור, שבילי אופניים, שדרוג חופי הים ועוד.
-
2021 - הקמת קרן עמק חפר לפיתוח
בפעם הראשונה במרחב הכפרי, מוקמת קרן פילנתרופית בעמק חפר - קרן עמק חפר לפיתוח (חל"צ).
העמק
'הסנטרל פארק' של מדינת ישראל - במרחק נסיעה קצרה מגוש דן ומטרופולין חיפה. ריאה ירוקה של כ-130,000 דונם,
מתוכם: כ-90,000 דונם אדמות חקלאיות מעובדות, 30,000 דונם בנויים ביישובים ו-10,000 דונם גן לאומי וחופי ים
טבעיים וקסומים (מכמורת, נעורים ובית ינאי).
41 יישובים מסוגי התיישבות שונים (קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים) היוצרים זהות הטרוגנית סביב קהילה של קהילות
ובהם חיים כ-43,000 תושבות ותושבים, המהווים מודל לחיקוי בתחומים רבים ומטפחים גאוות יחידה יישובית, קהילתית ואזורית.
מידי שנה מבקרים בעמק מיליוני בני אדם - בעסקים המקומיים, במקומות התעסוקה ובעשרות משאבי הטבע והאתרים התיירותיים
עוצרי הנשימה.
מרחב כפרי ירוק של חקלאות, תיירות, עסקים וחדשנות
41
יישובים
43K
תושבים
130K
דונם שטח
90K
דונם אדמות חקלאיות
7
רשויות גובלות
8KM
חופי רחצה
50
מוקדי תיירות
2.5K
בעלי עסקים
12K
תלמידים
97
גנים ובתי ספר
המיקום
עוד מהעת העתיקה נחשב עמק חפר למקום מעבר מרכזי, אז עברו בשטחו
דרכים בינלאומיות חשובות שקשרו את האזור עם מצרים, סוריה וארם-נהריים.
גם היום,
עוברות בו כל תשתיות המדינה, צירי התנועה (כביש 6, כביש 4, כביש 2, תחנות רכבת)
בתוך המותניים הצרים ביותר במדינת ישראל: 16 ק"מ בסך הכול - מהים ועד לקו הירוק.
מיקומו המרכזי האסטרגי, מאפשר היצע ונגישות לאזורי תעסוקה, מסחר ופנאי לצד איכות חיים
במרחב כפרי מלא ריאות ירוקות וכחולות עוצרות נשימה של חופים, אתרים ושמורות טבע.
מאפיינים ייחודים
לעמק מאפיינים ייחודיים השזורים במורשת היסטורית ארוכת שנים, מיקום מרכזי עם משאבי טבע עוצרי נשימה וקהילה איכותית ומגוונת.
זאת לצד אתגרים סביבתיים, דמוגרפיים והתפתחותיים המחייבים מציאת שביל זהב לפיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי הסמוך למרחב העירוני ההולך וגדל. למען הדורות הבאים של כלל תושבות ותושבי מדינת ישראל.
ים וחופים
הרצועה היפה בישראל. מתפרשת על פני 8 ק"מ, מתוכם כ-4.5 ק"מ חופים מוסדרים (מכמורת, בית ינאי, נעורים). לצד מצוק יפייפה, מפרצונים ובריכות טבעיות וחופי חול רחבי ידיים.
מצוקים
חופי עמק חפר משתרעים ברובם המכריע למרגלות מצוקים יפייפים המתנשאים לגובה של 10 עד 50 מטרים. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה ומהווה אתגר ארצי.
חקלאות
בעמק חפר כ-90,000 דונם של חקלאות משגשגת, המורכבת בעיקרה ממטעים, ירקות, פרחים, גד"ש, לולים, רפתות חוות קנאביס ומו"פ. כל זאת כחלק בלתי נפרד מההתיישבות.
פיתוח בר-קיימא
מציאת שביל הזהב לתכנון ופיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי הירוק, לצד התרחבות המרחב העירוני ההולך וגדל - על חשבון המרחבים הפתוחים.
יזמות וחדשנות
עמק חפר מהווה כר פורה ליזמות וחדשנות בעסקים, טכנולוגיה וחקלאות. בזכות קהילה מוכשרת ושאפתנית ובזכות תשתית רשותית המעודדת ומטפחת עשייה מקומית וגלובלית.
תיירות כפרית
קולינריה, אמנות, יקבים ומבשלות, חיי לילה, טיולים מודרכים, מרכזי מבקרים, היסטוריה ומורשת ואתרי טבע עוצרי נשימה. הבילוי המושלם בעמק חפר.
ספורט
מובילים בספורט ההישגי עם הכי הרבה ספורטאים פעילים רשומים ובספורט העממי: ליגות אזוריות ואירוח אירועי ספורט מקומיים וארציים (ניווט, מרוצי שדה) בשיתוף הקהילה מהגיל הרך ועד בוגרים.
אביחיל
נוסד בשנת 1932 והוקם על ידי קרן היסוד, על אדמת קק"ל, במסגרת "התיישבות האלף". שטחו של המושב כ-4,000 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי-מערבי של העמק, כ-4 ק"מ מצפון לנתניה.
מקור השם: המשורר חיים נחמן ביאליק הוא שהמליץ למייסדי המושב על השם - על שמה של 'אביחיל' אמא של אסתר המלכה.
אומץ
נוסד בשנת 1949 על ידי קבוצת חיילים יוצאי רומניה והונגריה שהשתחררו מהצבא לאחר מלחמת העצמאות, וביקשו להקים התיישבות חקלאית. שטחו של המושב כ-2,800 דונם והוא ממוקם בחלקו המזרחי של העמק.
מקור השם כפול: גם פסוק מספר איוב "...וטהר ידיים יוסיף אומץ...", וגם בראשי תיבות על שם מקימיו - ארגון משוחררי צה"ל (אמץ).
אחיטוב
נוסד בשנת 1933 על ידי קבוצת עולים מתימן (זהו היישוב הראשון שעולי תימן הקימו בכוחות עצמם!). הוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק בסמוך לכביש 4 ובמרחק קצר מכביש 2 וכביש 9.
מקור השם:
מהתנ"ך, שמו של כהן שפעל בתקופת שיבת ציון וסייע לבניית בית המקדש השני.
אלישיב
נוסד בשנת 1933 על ידי קבוצת עולים מתימן (זהו היישוב הראשון שעולי תימן הקימו בכוחות עצמם!). הוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק בסמוך לכביש 4 ובמרחק קצר מכביש 2 וכביש 9.
מקור השם:
מהתנ"ך, שמו של כהן שפעל בתקופת שיבת ציון וסייע לבניית בית המקדש השני.
בארותיים
נוסד בשנת 1949 על ידי עולים מצ'כיה והונגריה ובהמשך הצטרפו אליו עולים מצפון אפריקה. שטחו של המושב כ-3,500 דונם הוא ממוקם בחלקו המזרחי של העמק, בסמוך לכביש 57 ובקרבה לכביש 6.
מקור השם: ניתן לפי השם הערבי ביר בורין, של חורבה סמוכה ובה בארות עתיקות.
בורגתה
נוסד בשנת 1949 על ידי משפחות שעלו מתורכיה ו-4 משפחות ממרוקו. שטחו של המושב כ-2,600 דונם והוא ממוקם בחלקו המזרחי של העמק, בסמוך לכביש 57 ובקרבה לכביש 6.
מקור השם: כשם הישוב בורגתא, ששכן במקום בתקופת התלמוד (שנת 70 לספירה).
בית הלוי
נוסד בשנת 1945 על ידי עולים מארצות הבלקן, בעיקר מבולגריה ויוגוסלביה. (היה למושב הראשון באזור ואדי קובני!). שטחו של המושב כ-2,000 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, מצידו המזרחי של כביש 4, בסמוך ל'כביש הארנבות' המקומי.
מקור השם: על שמו של המשורר רבי יהודה הלוי.
בית חרות
נוסד בשנת 1933 על ידי קבוצת עולים מארצות הברית, אשר עוד בהיותם באמריקה ביקשו להקים בית במושב חקלאי בארץ ישראל וקראו לו בתחילה 'חרות אמריקה ב'. הוא ממוקם בחלקו המערבי של העמק בקרבה לכביש 2.
מקור השם: על שם הארגון החקלאי האמריקני 'חרות' שעזר להעלות את מתיישביו הראשונים.
בית ינאי
נוסד בשנת 1933 על ידי עולים מליטא ופולין ובשלב מאוחר יותר גם על ידי עולים מדרום אפריקה. שטחו של המושב כ-1,130 דונם והוא ממוקם בחלקו המערבי של העמק בסמוך לחוף הים.
מקור השם: על שמו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.
בית יצחק-שער חפר
נוסד בשנת 1939 על ידי חברת 'רסקו' עבור קבוצה של עולים מגרמניה. הורכב מ-4 כפרים שונים, שעלו לקרקע בין השנים 1939-1941 - עד שהתמזגו למושב אחד גדול. (שבעבר היה מועצה מקומית נפרדת). ממוקם בחלקו המרכזי של העמק בקרבה לגנות הדר ונתניה.
מקור השם: הכפר נקרא על שם הבנקאי והמנהיג הציוני יצחק פויירינג.
ביתן אהרן
נוסד בשנת 1933 על ידי הארגון "מהעיר לכפר" וכלל בתחילה 4 משפחות בלבד ובהמשך התווספו לו עולים מפולניה. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בסמוך לכביש 2.
מקור השם: נקרא על שם אהרן פריימן, ממנהיגי ציוני קנדה.
גאולי תימן
נוסד בשנת 1948 על ידי יהודים יוצאי תימן (מפוני כפר יעבץ שבשרון אשר פונו כתוצאה מהקרבות באזור ועולים נוספים מתימן). ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, לכביש 4 ובמרחק קצר מכביש 2 וכביש 9.
מקור השם: נבחר ע"ש מקימיו - יהודים יוצאי תימן.
גבעת שפירא
נוסד בשנת 1958 על ידי ארגון "הגואל" כיישוב של המעמד הבינוני שכלל בעיקר את חברי מרכז סוחרים הזעירים בתל אביב. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בסמוך לכביש 2.
מקור השם: נקרא ע"ש צבי הרמן שפירא שהיה מהוגי רעיון הקמת הקרן הקיימת לישראל.
גן יאשיה
נוסד בשנת 1949, ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח ועל ידי עולים מרומניה. בהמשך נוספו ליישוב עולים ממרוקו, טוניס, פולין ורוסיה. ממוקם בחלקו המזרחי של העמק בסמוך לתוואי הרכבת.
מקור השם: נקרא ע"ש יאשיה וג'ווד (ג'וזאיה קלמנט וג'ווד) מדינאי בריטי שתמך בציונות.
הדר עם
נוסד בשנת 1933 על ידי עולים מליטא וצפון אמריקה והרחבת היישוב נעשתה על ידי עולים מהולנד (בתחילה קראו לו 'חרות אמריקה ג'). ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שם ההדרים, עקב הפרדסים המקיפים את היישוב.
חבצלת השרון
נוסד ב1934 על ידי עולים מפולין. שטחו כ-1,100 דונם והוא ממוקם בחלקו המערבי של העמק, ליד הים.
מקור השם: על שם הפרח הנפוץ באזור ועל שמה של לילי פריימן מקנדה ('לילי' היא חבצלת באנגלית) שבעלה, אהרון פריימן, עמד בראש ההסתדרות הציונית בקנדה וסייע ליהושע חנקין ברכישת אדמות האזור.
חגלה
נוסד בשנת 1930 על ידי עולים מפולין, גליציה, רומניה, אוקראינה, רוסיה וליטא. שטחו כ-2,000 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בקרבה לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שם אחת מבנות צלפחד בן חפר, בן שבט מנשה.
חיבת ציון
נוסד בשנת 1933 על ידי ארגון "אחוזת חקלאים של מרכז ציוני רוסיה". אליהם הצטרפו עולים ממרכז אירופה. (המרכיבים אופי דתי-פלורליסטי). שטחו כ-4,500 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק בקרבה לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שם ארגון חיבת ציון (חובבי ציון) שדגל וקידם את רעיון העלייה וההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
חניאל
נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מרומניה. ממוקם בחלקו המזרחי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: היישוב קרוי על שם חניאל בן אפוד, נשיא שבט מנשה, אחד מעשרת הנביאים שחילקו את ארץ ישראל לשבטים.
חרב לאת
נוסד בשנת 1947 על ידי ארגון ״חרב לאת״, שחבריו היו חיילים משוחררים שלחמו בצבא הבריטי במלחמת העולם ה-2. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: הוצע ע"י זאב וילנאי ונלקח מספר ישעיהו ב', ד: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
כפר הרא"ה
נוסד בשנת 1933, על ידי עולים דתיים מאירופה. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל.
כפר ויתקין
נוסד בשנת 1930 על ידי קבוצה בת 20 חברי הארגונים "ויתקין" ו- "ג' העמק" שהתיישבה בתחילה ב-'בית הראשונים'.
ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בקרבה לים, לכביש 2 ולכביש 4.
מקור השם: נקרא ע"ש יוסף ויתקין, אשר היה אחד מורה ומחנך בארץ ישראל, מאנשי העלייה השנייה, אשר הטיף ונלחם להתיישבות עצמית של פועלים על אדמת קק"ל.
כפר חיים
נוסד בשנת 1933 ע"י יוצאי רוסיה ופולין, חברי 'ארגון להתיישבות חקלאית בנגב'. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שם ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שנרצח בתל אביב-יפו בערב בו עלה היישוב לקרקע.
כפר ידידיה
נוסד בשנת 1935 ע"י עולים מגרמניה. שטחו כ-2,650 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שמו של ידידיה פילון האלכסנדרוני, פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
כפר מונאש
נוסד בשנת 1946 ידי יהודים ששירתו בחיל ההנדסה המלכותי של בעלות הברית. שטחו כ-2,700 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4 ובקרבה לבניין המועצה ולמרכז האקדמי רופין.
מקור השם: נקרא על שם ג'ון מונאש, גנרלי יהודי אוסטרלי שפיקד על הכוחות האוסטרליים במהלך מלחמת העולם ה-2.
מכמורת
נוסד בשנת 1945 על ידי קבוצת חיילים משוחררי הצבא הבריטי כמושב עובדים לדיג וחקלאות שיתופית. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, ליד הים.
מקור השם: בשל עיסוק המייסדים בדיג ניתן ליישוב השם "מכמורת", שמשמעותו שיטת דיג. שיטה בה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים, ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה.
עולש
נוסד בשנת 1949 על ידי עולים מרומניה, אליהם הצטרפו עולים מארצות צפון אפריקה. בתחילה נקרא בארותיים ב' ובהמשך שמו שונה ל-'עולש'. שטחו כ-3,700 דונם והוא ממוקם בחלקו המזרחי של העמק, בסמוך לכביש 57 ובקרבה לכביש 6.
מקור השם: נקרא על שם צמח העולש הגדל בשטח היישוב.
בחן
נוסד בשנת 1954 כקיבוץ על ידי גרעין נח"ל של תנועת למרחב יוצאי אמריקה הדרומית. ממוקם בחלקו המזרחי ביותר של העמק, על גבול "קו התפר", בקרבה לכביש 57 וכביש 6.
מקור השם: הוצע על ידי זאב וילנאי, על שם גבעת "משלט 82" (תל בחן) שהיוותה מקום תצפית על עמק חפר ומישור החוף.
גבעת חיים איחוד
נוסד בשנת 1952 בעקבות הפילוג שחל בתנועת הקיבוץ המאוחד - על ידי רוב של חניכי תנועות נוער ציוניות, בעיקר ממרכז אירופה, שעלו לארץ בשנות ה-30 של המאה ה-20. שטחו כ-4,300 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק.
מקור השם: נקרא על של ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית שנרצח בחוף ימה של תל ת"א.
גבעת חיים מאוחד
נוסד בשנת 1932 כקיבוץ, ע"י עולים מרומניה, צ'כיה, אוסטריה, פולין, גרמניה והונגריה. (מהקיבוצים הגדולים והוותיקים בישראל!). שטחו כ-4,300 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק.
מקור השם: נקרא על של ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית שנרצח בחוף ימה של תל ת"א.
המעפיל
נוסד בשנת 1938 כקיבוץ, ע"י יוצאי השומר הצעיר בגליציה, פולין, גרמניה ואוסטריה. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק.
מקור השם: נקרא על מה שאפיין את רוב חברי הקבוצה המייסדת - כולם היו מעפילים.
העוגן
נוסד בשנת 1947 כקיבוץ, על ידי יוצאי תנועת הנוער של השומר הצעיר מצ'כוסלובקיה. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, בסמוך לכביש 4.
מקור השם: סמלי, "הטלנו עוגן במולדת".
מעברות
נוסד בשנת 1933 כקיבוץ, על ידי יוצאי תנועת הנוער של השומר הצעיר מרומניה. (בתחילה נקרא קיבוץ ג'). ממוקם בחלקו המרכזי של העמק, על שפת נחל אלכסנדר ובסמוך לכביש 4.
מקור השם: על שם 'המעבר' היחיד בקרבת נחל אלכסנדר בו שכן הקיבוץ, שקשר את הארץ מן הצפון אל הדרום.
משמר השרון
נוסד בשנת 1933, על ידי קבוצה בשם "משמר", שנוסדה ביבנאל, אליה הצטרפו בהמשך קבוצות מתנועת גורדוניה. ממוקם בחלקו המרכזי של העמק בסמוך לכביש 4.
מקור השם: נקרא על שם קבוצת המייסדים "משמר".
עין החורש
נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין ובהמשך מבלגיה ועלה לקרקע ב1931. שטחו כ-3,000 דונם והוא ממוקם בחלקו המרכזי של העמק.
מקור השם: השם "עין החורש" בטעות יסודו: זהו תרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19.
בת חפר
נוסד בשנת 1995, במסגרת תוכנית "יישובי הכוכבים", שהוביל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לעיבוי יישובי 'קו התפר'. ממוקם בחלקו המזרחי ביותר של העמק, בצמוד לגדר ההפרדה.
מקור השם: הוצע ע"י עמוס דגני, ראש המועצה בהקמה, שחשב על שם מתאים ליישוב החדש "כבת של עמק חפר".
בת חן
נוסד בשנת 1967 כהרחבה לביתן אהרון וב2007 הוכר כיישוב עצמאי. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בסמוך לכביש 2 ובקרבה לים.
מקור השם: נקרא על שם הפרח, חיננית רב שנתית הקרוי גם "בת חן".
חופית
נוסד בשנת 1953 עבור עובדי ציבור, שנתנו שירותים ליישובים החקלאיים של עמק חפר. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בסמוך לכביש 2 ובקרבה לים.
מקור השם: נקרא על שם הציפות 'חופית' ובגלל קרבת היישוב לחוף הים התיכון.
יד חנה
נוסד בשנת 1950 כקיבוץ על ידי גרעין "דרור הבונים" מהונגריה. משנת 2005 משמש כיישוב קהילתי לאחר שקלט משפחות במסגרת תכנית ההתנתקות. שטחו כ-2,600 דונם והוא ממוקם בחלקו המזרחי של העמק, בסמוך לכביש 57 ולכביש 6.
מקור השם: נקרא על שמה של חנה סנש - לוחמת ומשוררת יהודייה, מ"צנחני היישוב", שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם ה-2 נגד גרמניה הנאצית.
צוקי ים
נוסד בשנת 1968 בשלבים על ידי חברת 'רסקו'. בהמשך אוחד עם שכונת עמידר הסמוכה (דרך הזיתים) וכך הוכר כישוב עצמאי. ממוקם בחלקו המערבי של העמק, בסמוך לים ולגן הלאומי אביחיל.
מקור השם: נקרא על שם מיקומו הצמוד לצוקים מעל אחד החופים היפים במדינה.
שושנת העמקים
נוסד בשנת 1951 עבור עולים חדשים כאיחוד של שיכון עמידר ושיכון רסקו. ממוקם בחלקו המערבי של העמק בסמוך לים.
מקור השם: לקוח מפסוק בספר שיר השירים: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (פרק ב', פסוק א').
המועצה האזורית עמק חפר
הראשונה שהוקמה בישראל.
הוקמה בשנת 1940 (בימי המנדט הבריטי) - והיא המועצה האזורית הראשונה שהוקמה בישראל.
היא מהווה רשות מקומית המאגדת תחתיה, מבחינה מוניציפאלית - את כל 41 היישובים ומאצילה להם סמכויות ניהול במסגרת כתב השלטון הדו-רובדי.
לכל יישוב זכות מיוחדת לנהל את חיי קהילתו באופן אוטונומי גבוה, תוך בחירת מנהיגים מתוך היישוב, לקיחת אחריות על הסביבה והעתיד ועבודה בשת"פ מלא עם המועצה.
קרן עמק חפר לפיתוח, שהוקמה מתוך הקהילה כחברה פרטית ונפרדת - פועלת בשיתוף פעולה מלא ופורה עם המועצה האזורית - במטרה להצעיד את העמק קדימה.